יש את הרגעים האלה, אחרי צהריים, כשאני חוזרת עם הילדים מחוג חיות, או לגו הנדסי, והעייפות טורפת אותי, גומרת עלי. במקביל לעולם שלי, שהולך וכבה הילדים מתעוררים לגמרי. הם חייבים לריב על הכל, ליפול בדרך ולצרוח בקולי קולות עד שמגיעים. אני נושמת עמוק ומגלה שלפני שיצאנו, השארנו בית הפוך וממש עוד מעט זה הזמן להכין ארוחת ערב,טירוף המקלחות, סיפורים, טיטולים פיפי וכוס מים והשכבות חוזרות ונשנות. אני שורדת את זה כל יום. ואפילו מנצחת מידי פעם. זה מדהים בעיני. אם לא היו לי ילדים אני חושבת שהייתי שוכבת כל היום מתחת לשמיכה ונושמת שקט עד שהייתי מתה. לא היה לי כלום. ולא הייתי מגלה את הכוחות הבלתי אפשריים האלה שיש בי. יש את הרגעים האלה, אחרי צהריים, כשאני חוזרת עם הילדים מחוג חיות, או לגו הנדסי, והעייפות טורפת אותי, גומרת עלי. במקביל לעולם שלי, שהולך וכבה הילדים מתעוררים לגמרי. הם חייבים לריב על הכל, ליפול בדרך ולצרוח בקולי קולות עד שמגיעים. אני נושמת עמוק ומגלה שלפני שיצאנו, השארנו בית הפוך וממש עוד מעט זה הזמן להכין ארוחת ערב,טירוף המקלחות, סיפורים, טיטולים פיפי וכוס מים והשכבות חוזרות ונשנות. אני שורדת את זה כל יום. ואפילו מנצחת מידי פעם. זה מדהים בעיני. אם לא היו לי ילדים אני חושבת שהייתי שוכבת כל היום מתחת לשמיכה ונושמת שקט עד שהייתי מתה. לא היה לי כלום. ולא הייתי מגלה את הכוחות הבלתי אפשריים האלה שיש בי. |