אה הוא רק הולך לשים את הדברים באוטו ויחזור לתת לי נשיקה. בוקר טוב, שוב רק אני בפיג'מה על שמיכה מקופלת לשניים, מנסה לשים קץ לגבולות הגוף. סתם אני כותבת. במקום לפתוח את המחשב ולהתחיל לעבוד. זה בגלל הקור הזה בבקרים שאין לי כוח בשבילו. פעם אהבתי חורף כל כך ועכשיו בפשטות-אין לי כוח לזה. הגרביים העבות, סוודרים תלויים במתלה בחדר השינה, הורסים את האווריריות הנעימה בכבדות כהה כזאת, מגושמת. להיות בתנועה או למות מחנק במזגן, המון כביסות וכבר לא יוצאים החוצה. זה מתחיל. שוקו חם, שוקולד, מרקים, אגירת פחמימות, קליפות מלפפונים דבוקות אל השיש מעידות שניסיתי. יהיה עכשיו קר מלא חודשים ואני יחייך בכוח ואשמח בחריקת שיניים ואתעטף בצחוק מזוייף ויבשל מלא דברים חמים שיפיצו חום בלב ובקיבה.
ואז זה יעבור כי הכל עובר ויהיה בסדר וכמה שאני גיבורה, אלופה ויפה וטובה שזה פשוט מדהים גם אותי. כל המחשבות הרעות יחכו.
;){kind=link}